השבת, שבת פרשת ואתחנן והפטרת "נחמו נחמו עמי", אנו פוסעים אל תוך שבעה דנחמתא – שבעה שבועות של נחמה.
הפרשה שלנו פוגשת את עם ישראל ברגע מכונן. זוהי צוואתו האחרונה של משה רבינו לקראת כניסת העם לארץ ישראל. משה מזהיר אותם בפסוקים מרטיטים:
"וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַֽעֲשׂ֑וֹת לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ..."
משה מציב את השמירה על התורה והמצוות כתנאי ההכרחי והעליון להמשך ישיבתם בארץ.
המסע אל הארץ המובטחת
תעצרו רגע ותחשבו על הסיטואציה. דור שלם ששמע חלומות על ארץ זבת חלב ודבש. נשים, ילדים ואבות ששרדו את שיעבוד מצרים המפרך – עבודת פרך, השפלה, ביזוי והרג של ילדים – ולאחר מכן ארבעים שנה של הליכה במדבר שורף, בין נחשים ועקרבים, בלי מים ובלי לחם. למה הם סבלו הכל? כי אמרו לעצמם: בסוף הדרך נגיע לארץ המובטחת. המסע הזה שווה את זה.
הגלות – תמונת המראה הכואבת
ומאידך, תדמיינו את הסיטואציה ההפוכה לחלוטין. עם ישראל יוצא לגלות. אחרי שנים שבהן ישב איש תחת גפנו ותאנתו, כהנים ולוויים שרו שירים בבית המקדש, ושלוש פעמים בשנה עלו הרגלים בהתרגשות עצומה – העם מוצא את עצמו בתחתית של התחתית. אחרי טבח נורא ושנים של מצור, יוצאים לגלות שאריות פליטים מושפלים וחסרי כל. איזו תמונת מראה כואבת ושוברת לב.
איך אפשר לנחם עם שאיבד את ביתו, את ארצו ואת כל עולמו? משימתו של הנביא ישעיהו נראית בלתי אפשרית.
נקודת המפגש העמוקה
אבל אם נתבונן לעומק, נגלה ששני הרגעים הללו – הרגע המרומם ביותר של הכניסה לארץ, והרגע האפל ביותר של היציאה ממנה – נפגשים בנקודה אחת עמוקה. בשני הרגעים הללו, משה רבינו והנביא ישעיהו מעבירים בדיוק את המסר הזה: "שמע אל החוקים ואל המשפטים".
המסר המטלטל הוא שהארץ – אותה ארץ שנכספנו אליה כל כך, והארץ שאותה הרגע הפסדנו – היא רק אמצעי. המטרה האמיתית היא התורה, החוקים והמשפטים. בשבילה אנחנו זוכים להיות בארץ, ובלעדיה אין לנו זכות קיום בה. התורה היא הנחמה הגדולה ביותר של עם ישראל, כי גם כשמאבדים את האדמה ואת הבתים – התורה לעולם אינה אובדת. היא נשארת איתנו בגלות, מאירה לנו את החושך ומהווה את הבית האמיתי שלנו.
כפי שאומר המדרש על הפסוק: "לולי תורתך שעשועי" – אמרו ישראל: אלולי תורתך שהייתה עמי והיא שעשועי, אז אבדתי בעניי.
סוד הכפילות – "נחמו נחמו עמי"
זהו סוד הכפילות בנבואת הנחמה – "נחמו נחמו עמי". פעמיים נחמה: נחמה אחת על הגלות הגשמית, על הנכסים ועל חורבן בית המקדש שהספדנו; ונחמה עמוקה נוספת על הרוחניות ועל כך שהתורה נשארה איתנו, לעולם ולעד.